דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל

דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל

במה עוסק הדו"ח?

הדו”ח הלאומי לאובדן והצלת מזון בישראל, המוגש ע”י לקט ישראל ו-BDO, מתפרסם זו השנה הרביעית. הדו"ח מתמקד מדי שנה באובדן המזון במקטעים השונים בשרשרת אספקת המזון ומגדיר את היקפה המשמעותי של הבעיה. כך, בשנה הראשונה עסק הדו"ח באובדן מזון בחקלאות, בשנה השניה באובדן מזון בתחום המוסדי (בתי מלון, מסעדות, חדרי אוכל וכדומה) ובשנה השלישית באובדן מזון בתחום הקמעונאות וההפצה. 

הדו”ח הנוכחי כולל, לראשונה, מודל מפורט לאומדן אובדן המזון במקטע הצריכה הביתית של משקי הבית בישראל.

מהי בעית אובדן המזון?

אובדן מזון מתייחס למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות התקלקל או בוזבז ולא נאכל. אובדן מזון מתרחש בכל שלבי שרשרת אספקת המזון, החל משלבי הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, ועד לשלבי הקמעונאות והצריכה.

על פי אומדני דו”ח אובדן המזון הלאומי 2018 שנערך ע”י לקט ישראל ו-BDO , היקף אובדן המזון בישראל עומד על 2.5 מיליון טון, בשווי של כ-19.7 מיליארד ₪, ומהווה כ-35% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכו, ישנו אובדן של מזון בר-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של כ-1.2 מיליון טון ובשווי של כ-7 מיליארד ₪.

מהן המסקנות העיקריות?

הדו”ח הנוכחי כולל, מודל מפורט לאומדן אובדן המזון במקטע הצריכה הביתית. היקף אובדן המזון במקטע זה הסתכם השנה ב-880 אלף טון ובשווי של 7.9 מיליארד שקלים. משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח 3,200 ש"ח בשנה, שהם שווי ערך לחודש וחצי של צריכת מזון. עיקר האובדן בצריכה הביתית נובע מזריקת ירקות ופירות.

בנוסף, הדו"ח חושף את השפעת אובדן המזון על יוקר המחייה: ההשפעות של האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מייקרות את מחירי המזון ב-11%. כמו כן, נמצא שאובדן המזון פוגע בפריון המשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטימיון.

בהמשך להמלצות המפורטות בדו"ח אנו תקווה כי מקבלי ההחלטות בישראל יעברו משלב ההצהרות לשלב המעשים, ויגבשו מדיניות לאומית שתביא לשינוי של ממש בדפוסי הצלת המזון בישראל.