פרשת חיי שרה
לקט ישראל ופרשת חיי שרה
פרשת השבוע של השבת הזאת מלמדת אותנו שאין זה מן הראוי ליישם את הכנסת האורחים שלנו רק למשפחה, לחברים ולאנשים הדומים לנו. הארגונים השותפים של לקט ישראל משרתים את כל המגזרים בחברה הישראלית, כולל מהגרים אפריקאים ותושבי היישובים הערבים.
הרבנית מלכה בינה היא המייסדת והמנהלת של מת "ן – מכון תורני לנשים בירושלים. בשנת 2006 זכתה בתואר ד "ר לשם כבוד מטעם הישיבה אוניברסיטה בניו יורק, כהוקרה על פועלה בתחומי לימוד תורה לנשים, עלייה, חינוך ורווחה.
בפרשת השבוע שלנו, אברהם שולח את עבדו – המזוהה באופן מסורתי כאליעזר – כדי למצוא אישה לבנו יצחק. בעודו מתארגן לקראת המסע ומתקדם עם עשרת גמליו לכיוון מקום הולדתו של אברהם, בוודאי תהה אליעזר כיצד יבחר את האישה המתאימה עבור יצחק.
כאשר הגיע לארם נהריים, התפלל אליעזר לה' במילים הבאות: "והיה הנער[ה] אשר אמר אליה 'הטי-נא כדך ואשתה' ואמרה 'שתה וגם-גמליך אשקה' אתה הכחת לעבדך ליצחק" (בראשית כד:יד).
הפרשן הצרפתי הימי-ביניימי רש"י מפרש שהצעת המים לשתייה תהיה סימן עבור אליעזר שהנערה המציעה ראויה ליצחק, כיון שהיא תוכיח שהיא בעלת חסד ועל כן מתאימה להיכנס לביתו של אברהם.
הרב שמשון רפאל הירש (גרמניה, 1888-1808) מוסיף כי תכונה זו של גמילות חסדים הובאה לעולם ופותחה על ידי אברהם ומשפחתו, ונהייתה במרוצת הדורות התכונה הייחודית והמאפיינת של צאצאי אברהם.
אברהם ושרה נודעים בהכנסת האורחים יוצאת הדופן שלהם. בכך שהציעו לעוברי אורח במדבר מזון, הם קיימו והזינו, באופן מטפורי, את האנושות: זרים ונזקקים בנוסף לבני משפחה וחברים. תכונה זו מודגמת בסיפור בו אברהם יושב בפתח אוהלו "כחום היום" ושלושה זרים עוברים במקום (בראשית יח:א-ח). אברהם דוחק בזרים לנוח, לאכול ולשתות. אברהם אינו יודע כי שלושת הזרים הם מלאכים. העובדה המשמעותית היחידה עבורו היא כי הם עוברי אורח הזקוקים לאירוח, והוא שש לספק אירוח זה. גמילות החסדים הזו היא שאפיינה את בית ילדותו של יצחק והייתה לחלק אימננטי מאישיותו. הוא היה זקוק לאשה שתוכל להיות חלק ממשק הבית של אברהם ותאמץ את כל המסורות שלו.
לאחר שרבקה צולחת את ה"מבחן" שאליעזר תכנן עבורה, יצחק מביא אותה אל אוהלה של שרה אמו; הוא נושא אותה לאשה ואוהב אותה, ובכך מתנחם על מות אמו. רש"י מסביר שרבקה נהייתה בת-דמותה של שרה. כל זמן ששרה הייתה בחיים, נרות השבת באוהלה דלקו מערב שבת לערב שבת, הברכה הייתה מצויה בעיסתה, אשר טפחה וגדלה באופן פלאי כדי להאכיל את כל אנשי משק הבית והאורחים המזדמנים, וענן אלוקי היה קשור באוהל. כאשר מתה שרה, נעלמו כל סימני הברכה הללו, וכאשר רבקה הופיעה – חזרו כולם לשכון באוהל שרה.
סיפור הצעת המים לאליעזר ולגמליו על ידי רבקה מזכיר לנו שהאדם נוצר בצלמו של ה', ושכיבודם של בני האדם על ידי הכנסת אורחים והצעת מזון הינה דרך יהודית ייחודית לעבודת ה'. עקרון החסד והכנסת האורחים הנם עקרונות אמוניים מרכזיים ביהדות, מסורת אותה ינקנו מאבות ואימהות האומה ואשר עברה אלינו דרך דורות ההיסטוריה היהודית. על בסיס גמילות חסדים זו מושתת הבית היהודי.
