Menu

פרשת שמות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
השבוע פרופסור ירחמיאל ברודי מהחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים לומד מתיאור הפרשה של משה כרועה צאן על גישות יהודיות מסורתיות לרווחת בעלי חיים.

שמות

לקט ישראל ופרשת שמות

רווחת בעלי חיים הוא נושא מוסרי אחד מתוך רבים העולים בהקשר של ייצור ואספקת אוכל. נושא נוסף הוא הבזבוז הכרוך בתעשיית המזון. 'לקט ישראל' יצרה שותפויות עם חברות קייטרינג, קפיטריות במקומות עבודה, חקלאים עצמאיים, מסעדות, מאפיות, סופרמרקטים, ספקי אוכל קמעוניים, בעלי מכולות וחברות אחרות המתמודדות עם הבעיה המוסרית של השלכת מוצרי אוכל עודפים, ובכך סיפקה להם דרך לתרום לטובת הכלל ולתמוך בנזקקים דרך העודפים שלהם.

באנר-לעמוד-פרשה-עברית

ירחמיאל ברודי

פרופסור ירחמיאל ברודי קיבל את הדוקטורט הראשון שלו, במתמטיקה, מאוניברסיטת הארוורד, ואת השני, בתלמוד, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ירחמיאל מרצה בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית והוא מומחה עולמי בתקופת הגאונים ויצירותיהם (בבל, המאות ה-6 עד ה-11). רשימת פרסומיו כוללת את הספרים "תשובות רב נטרונאי בר הילאי גאון", "צוהר לספרות הגאונים", "רב סעדיה גאון", "אוצר הגאונים החדש", כמו גם את The Geonim of Babylonia and the Shaping of Medieval Jewish Culture (Yale, 1998).

טוב לב כלפי החי

פרשתנו מספרת על תחילת דרכו של משה כמנהיג האומה. היא מספרת, לפי פשוטה, על שתי אפיזודות בחייו המוקדמים, אשר קדמו להתגלות ה' אליו: הריגת המצרי שהיכה "איש עברי מאחיו" והצלתו את בנות יתרו מידי הרועים. מצד אחד, אפיזודות אלו משמשות כחוליות בסיפור חייו, ומסבירות כיצד הילד שגדל במצרים התגלגל למדין ומצא שם את רעייתו, אולם מצד שני נראה ברור שסיפורים אלו אמורים גם להציג תכונות באישיותו של משה שהצדיקו את הבחירה בו כמי שיישלח לעמוד בראש העם בשעותיו הגורליות. הסיפור הראשון מלמד בין היתר על רגישותו לסבלי הזולת, אבל הסיפור השני מוסיף עליו: לא די בכך שמשה נחלץ להגן על מי שדומה לו – "איש עברי מאחיו" – והוא מוכה ואולי אף נמצא בסכנת נפשות; הוא חש גם לעזרת מי ששונה ממנו בתכלית – נשים מעם אחר שהוא אינו מכיר – ואף כאשר האיום עליהן מסתכם לכאורה בכך שתצטרכנה להמתין כדי להשקות את צאן אביהן. העוול הנגרם לחלש הוא שמקומם אותו.

אולם מספר פרשנים לא הסתפקו בכך, והם מצאו בפרשה רמזים לכך שדאגתו של משה לזולת חצתה אף את גבולות המין האנושי והגיעה עד לבעלי החיים. ביטוי צנוע לגישה זו מצוי בתרגום אונקלוס לשמות  ג: א: "ומשה היה רעה… וינהג את-הצאן אחר המדבר…". הקורא או השומע את הפסוק עלול לחשוב שרועה המוציא את עדרו אל המדבר אינו מיטיב עם הצאן; כדי למנוע חשד כזה מפרש התרגום שמשה נהג את הצאן "בתר שפר רעיא למדברא", כלומר: אחר המרעה הטוב, למדבר. ואכן מסתבר שמשמעות המילה המקראית "מדבר" אינה זהה עם זו שאנו רגילים לייחס לה – מקום צחיח ושומם – אלא מתארת דווקא מקום מחוץ לשטח היישוב המתאים למרעה, בהתאם למשמעות של השורש "דבר" הרווחת בארמית: לנהוג או להנהיג.

מספר מדרשים מאוחרים אף מרחיקים לכת בכיוון זה וטוענים כי רעיית הצאן היוותה מבחן לכושר המנהיגות של משה, ובעקבות הצלחתו במבחן זה נבחר לרעות את עם ישראל, שהרי "אין הקב"ה נותן גדולה לאדם עד שבדקו בדבר קטן ואחר כך מעלהו לגדולה". אמנם קשה למצוא רמז בפרשתנו לרעיון זה, אולם המדרשים מדמים בעניין זה את משה לדוד המלך, ובמקרה שלו אכן רומז המקרא לקשר מעין זה: "ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן, מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו" (תהלים עח, ע-עא). אחד המדרשים אף מוסיף מנהיגים אחרים שנבחנו ברעיית צאן: יעקב, עמוס ויחזקאל.

הרגישות לצרכיהם של בעלי החיים מתבטאת בראש ובראשונה בדאגה למזונותיהם, והדרישה מן האדם לדאוג למזונותיהם של בעלי החיים התלויים בו אינה מוגבלת ליחידי סגולה. חובתו של האדם לספק את מזונותיהם של בעלי החיים האלה באה לידי ביטוי לדוגמה במשנה המתירה לו לטפל בהכנת המזונות הללו בשבת:"מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים". אולם נראה שהביטוי המרשים ביותר לתחושת אחריות זו נמצא בהלכה שדרש האמורא רב מן הפסוק בספר דברים (יא, טו). דרשה זו מובאת פעמיים בתלמוד, בשינויים קטנים: "אסור לו לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך, והדר [ואחר כך] ואכלת ושבעת". מי יתן ובזכות רגישותנו לצרכי הזולת נזכה לשפע שיספיק לכולנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות אחרונות

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

קבלו מאיתנו ניוזלטרים ועדכונים במייל על פעילות הארגון, על הצלת מזון ועל דרכים לעשות שינוי

עקבו אחרינו

סדנאות תזונה בריאה

זה בריא גם לכיס שלנו

לפרטים והרשמה לסדנאות התזונה של לקט ישראל

הרשמו כאן

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

הצטרפו לעשרות אלפי אנשים מרחבי העולם המקבלים מאיתנו ניוזלטרים ועדכונים במייל על פעילות הארגון, על הצלת מזון ועל דרכים לעשות שינוי.

לוגואים-לפוטר-07.2021
לקט ישראל

לקט ישראל