פרשת חקת

מים, מים ועוד מים

לקט ישראל ופרשת חקת

אין אוכל בלי מים. בארגון 'לקט ישראל' אנחנו מזכירים לעצמנו את העובדה החיונית הזו באופן יומיומי דרך מעורבותנו בתוצרת חקלאית מהשדות בנוסף לאוכל מעובד.

אמירה מאיר

ד"ר אמירה מאיר כתבה את הדוקטורט שלה בפרשנות יהודית ימי-ביניימית באוניברסיטת מקגיל, בנושא השירה המקראית. היא תפקדה כראש החוג למקרא במכללה האקדמית בית ברל בישראל, לימדה בהיברו יוניון קולג' בירושלים ובניו יורק, באוניברסיטה קולג' בלונדון, באוניברסיטה הגרגוריאנית ברומא והרצתה באוניברסיטאות איטלקיות רבות. הפרסומים שלה עוסקים בעיקר בנושאי פרשנות מקראית.

פרשת חקת פותחת במצות פרה אדומה ובהלכות טומאת המת, ולאחר מכן מספרת בקיצור נמרץ על שלושים ושמונה מתוך ארבעים שנות הנדודים של בני ישראל במדבר סיני. מוטיב המים עובר בפרשה כחוט השני: המים נזכרים הן בפרשת פרה אדומה, הן בדיני טומאת המת והטהרה במי נידה, הן בפרשת מי מריבה, הן בבקשתו של משה ממלך אדום לעבור בארצו, הן בסיפור הכנעני מלך ערד, הן בשירת הבאר והן בסיפור המלחמה עם סיחון מלך האמורי. בכל שמונים ושישה פסוקי הפרשה, מוזכרים המים עשרים ושתים פעמים.

המים היו חלק מה"תֹהוּ וָבֹהוּ" ששרר בעולם טרם בריאתו, ורק ביום השני אמר אלוהים "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א:ו). ומאז ועד היום יש למים פן שלילי – מַּיִם רָעִים (מל"ב ב:כב),"מַיִם  נֶאֱמָנִים" (ירמיהו ט"ו:יח), מַּיִםַ זֵּידוֹנִים (תהלים קכ"ד:ה) –  שאת כוחם ניתן לראות במבול, בשיטפונות וכיו"ב; ופן חיובי –  "מַיִם חַיִּים" (בראשית כ"ו:יט;  שה"ש ד:טו ועוד) –  שהם בסיס הקיום ובלעדיהם לא יתכנו חיים בעולם.

שמה של מרים במקרא קשור במים: בפתיחת ספר שמות אנו פוגשים במרים כאשר התייצבה "על שפת היאור מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה-יֵּעָשֶׂה" לאחיה משה שהונח בתיבת גומא "בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר" (שמות ב:ג-ד); לאחר קריעת ים סוף, שרה עם כל הנשים "לַה' כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה" (שמות ט"ו:כא); ועם מותה אומר הכתוב "… וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם וְלֹא-הָיָה מַיִם לָעֵדָה" (במדבר כ:א-ב). סמיכות הארועים הזאת הביאה את חז"ל לומר כי המים שהיו לבני ישראל במדבר, היו בזכותה של מרים: "שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל. אלו הן משה ואהרון ומרים. ושלוש מתנות טובות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר וענן ומים. באר – בזכות מרים… מתה מרים – נסתלק הבאר" (תענית ט', ע"א).

בפירוש "שפתי חכמים", שהוא אוסף הסברים על פירושי רש"י, שליקט ר' שבתי משורר בס, בן המאה ה-17 מפראג, נאמר על מרים כי "בזכות שהמתינה למשה על המים לראות מה יעשה לו כשהושלך בתיבה, נעשה לה זכות זה של באר דהיינו, מים שנתן הקב"ה לעדה בשבילה" (בפירושו לבמדבר כ:ב). הכוונה היא כנראה לאותה באר מים מבעבעת שניתנה לישראל בזכותה של מרים וש"כל זמן שהיתה מרים קיימת, היתה באר מספקת את ישראל. משמתה מרים…לא היה מים לעדה, שנסתלקה הבאר" (תוספתא, סוטה י"א, א). כלומר, סיפור חייה של מרים שזור בסיפור אספקת המים לבני ישראל במדבר. בשל העובדה שמרים עמדה על היאור כדי לראות מה יעשה באחיה משה, היו לבני ישראל מים בשנות נדודיהם במדבר. פרשת חקת שוזרת, אפוא, באופן מיוחד את מוטיב המים, את המחסור בהם ואת אספקתם ע"י האל; ובנושא הזה של אספקת מים לבני ישראל בשנות נדודיהם במדבר, היה למרים מקום משמעותי, חשוב  ומיוחד.

בארה של מרים – סלע מנוקב שהיה הולם ומתגלגל עם בני ישראל במדבר, וממנו שתו מים במשך ארבעים שנות נדודיהם,  ואשר לפי המסורת, התגלגל אל תוך מימי הכינרת.