BDO 2022 Logo-03
Ministryof-EnvironmentalProtection_LOGO-for-leket-siteEN
לוגו משרד הבריאות ווקטורי קטן-01

דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל

במה עוסק הדו"ח?

הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון לשנת 2021, מפורסם זו השנה השביעית ע"י לקט ישראל ו- BDO והדו"ח השלישי בשיתוף המשרד להגנת הסביבה.

מטרתו של הדו"ח לשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון, ולהוות כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי בטיפול בנושא אובדן והצלת המזון בישראל.

בדו"ח פרק חדש ומורחב ובו השוואה בין-לאומית אודות אובדן מזון לנפש ומדיניות להצלתו. מן ההשוואה עולה כי בעיית אובדן המזון אינה ייחודית למשק הישראלי, וכי היקף האובדן בישראל הינו בסדר גודל דומה לזה שבמדינות מפותחות בעולם. אולם, ישראל מדורגת במקום האחרון מבין 18 מדינות שנבחנו מבחינת יישום ומדיניות אובדן והצלת מזון.
הפרק נכתב בשיתוף 'מחקר אטלס' אשר נערך ע"י הקליניקה למדיניות ומשפט מזון של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד (FLPC) ורשת בנקי המזון העולמית (GFN). שילוב הקליניקה למשפט של אוניברסיטת הרווארד.

פרסום הדו"ח שנה אחר שנה, מצביע על הכדאיות הגבוהה להצלת מזון מההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי. היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים.

הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון לשנת 2022, מפורסם זו השנה השמינית ע"י לקט ישראל ו- BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ולראשונה בשיתוף משרד הבריאות. 

מטרתו של הדו"ח לשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון, ולהוות כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי בטיפול בנושא אובדן והצלת המזון בישראל.

ניכר כי השפעות מלחמת 'חרבות ברזל' מחייבות התייחסות להשלכות על אבדן המזון, אי-הביטחון התזונתי בישראל וכדאיות הצלת המזון לאור ההתרחשויות.

בעיית אי הביטחון התזונתי הינה בעיה הקיימת בשגרה במדינת ישראל אולם, היא צפויה להחמיר עקב מלחמת 'חרבות ברזל' והשפעותיה הכלכליות. השפעות המלחמה הביאו בין היתר לפגיעה משמעותית בענף החקלאות הישראלי תוך הגברת הסיכון לאובדן מזון ועליית מחירי תוצרת חקלאית, לצד חוסר בעבודה ואוכלוסיות שלמות שפונו מבתיהם, כל אלה,  מחמירים את בעיית אי הביטחון התזונתי ומכאן הצפי לגידול במספר הנזקקים למזון בכלל ובפרט למספר האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא.

בדו"ח פרק מיוחד המסכם לראשונה את ההשלכות הבריאותיות של אובדן המזון בישראל. העלות הבריאותית העודפת למשק מאי-ביטחון תזונתי בישראל בשנת 2022 עומדת על 5.2 מיליארד ₪, שמהווים כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות. גידול בכמות האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא יביא בתורו לעלייה נוספת בהיקף הוצאות הבריאות בישראל.

מציאות זו של עלייה במספר האנשים שחווים אי ביטחון תזונתי, במקביל לגידול בהיקפי אובדן מזון בשגרה, מחדדת את הצורך בשימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון והעברתו לצריכה על ידי אוכלוסיות מוחלשות להתמודדות גם בתקופות של משברים.

פרסום הדו"ח שנה אחר שנה, מצביע על הכדאיות הגבוהה להצלת מזון מההיבט הכלכלי, החברתי, הסביבתי והבריאותי. היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים.

מהי בעיית אובדן המזון?

אובדן מזון מתייחס למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות התקלקל או בוזבז ולא נאכל.
אובדן מזון מתרחש בכל שלבי שרשרת אספקת המזון, החל משלבי הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, ועד לשלבי הקמעונאות והצריכה.

גם הדו"ח הנוכחי, המתבסס על נתוני 2021, מציג נתונים קשים של היקף אובדן המזון בישראל העומד על 2.6 מיליון טונות. זהו גידול של כמעט 5% באובדן מזון בהשוואה לממצאי הדו"ח הקודם.

שווי המזון האבוד 21.3 מיליארד ₪, וכמחצית מהמזון האבוד הוא בר הצלה וראוי למאכל בשווי של כ-7.5 מיליארד ₪.

אובדן מזון מתייחס למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות התקלקל או בוזבז ולא נאכל.
אובדן מזון מתרחש בכל שלבי שרשרת אספקת המזון, החל משלבי הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, ועד לשלבי הקמעונאות והצריכה.

גם הדו"ח הנוכחי, המתבסס על נתוני 2022, מציג נתונים קשים של היקף אובדן המזון בישראל העומד על 2.6 מיליון טונות.

שווי המזון האבוד 23.1 מיליארד ₪, וכמחצית מהמזון האבוד הוא בר הצלה וראוי למאכל בשווי של כ-8.1 מיליארד ₪.

מהן המסקנות העיקריות?

הדו"ח כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל, וחושף את פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הסביבתיות של אובדן המזון בכל שלב.

הדו"ח כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל, ואת פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הסביבתיות של אובדן המזון בכל שלב, ואת ההשלכות הבריאותיות,והוצאות הבריאות העודפות כתוצאה מאי ביטחון תזונתי ופוטנציאל הפחתן מפעילות הצלת מזון.

ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי, הסביבתי ולראשונה מההיבט הבריאותי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מאפשר להציל מזון בשווי ישיר של 3.6 ₪. בתוספת ההשפעות הסביבתיות כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 4.3 ₪ למשק הלאומי. בשקלול תועלת בריאותית, כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 10.6 ₪ למשק הלאומי.

המשבר הנוכחי, הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל עד היום, מדגיש את חשיבות הביטחון התזונתי לכלל אזרחי המדינה ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט. היום יותר מתמיד, אין לנו את האפשרות לאבד מזון טוב, איכותי, מזין ובריא.

אנו מקווים שנתוני הדו"ח, כלי המדיניות הנהוגים במדינות מפותחות, וההמלצות יסייעו בהדגשת הצורך הדחוף בפעולה ובהכרה של המדינה בנושא הצלת מזון, אשר יכולה לספק מענה למיליוני חסרי הביטחון התזונתי בישראל, ועשרות האלפים שהצטרפו אליהם.
אנו נמשיך לפעול מול מקבלי ההחלטות בישראל כדי שיאמצו את מסקנותיו והמלצותיו של הדו"ח במטרה לגבש תוכנית לאומית שתביא לשינוי של ממש בדפוסי אובדן והצלת המזון בישראל

הדו"ח כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל, וחושף את פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הסביבתיות של אובדן המזון בכל שלב.

ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מאפשר להציל מזון בשווי ישיר של 3.6 ₪. בתוספת ההשפעות הסביבתיות כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 4.3 ₪ למשק הלאומי.

אנו מקווים שנתוני הדו"ח, כלי המדיניות הנהוגים במדינות מפותחות, וההמלצות יסייעו בהדגשת הצורך הדחוף בפעולה ובהכרה של המדינה בנושא הצלת מזון, אשר יכולה לספק מענה למיליוני חסרי הביטחון התזונתי בישראל, ועשרות האלפים שהצטרפו אליהם.
אנו נמשיך לפעול מול מקבלי ההחלטות בישראל כדי שיאמצו את מסקנותיו והמלצותיו של הדו"ח במטרה לגבש תוכנית לאומית שתביא לשינוי של ממש בדפוסי אובדן והצלת המזון בישראל