דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל
במה עוסק הדו"ח?
הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון לשנת 2024 מפורסם זו השנה העשירית ע"י לקט ישראל ו- BDO נכתב בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.
מטרתו של הדו"ח לשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון, ולהוות כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי בטיפול בנושא אובדן והצלת המזון בישראל.
בפרק מיוחד שמרכז נתונים משנת 2015, בעשור האחרון איבד המשק הישראלי מזון בשווי מצטבר של 211 מיליארד שקלים. הצרכן הישראלי אמנם מבזבז פחות מזון – ירידה של 13.3% באובדן לנפש, מ־300 ל־260 ק"ג לשנה, אך העלייה ביוקר המחיה והגידול באוכלוסייה משאירים את היקף האובדן הכולל גבוה במיוחד.
בשנת 2024 נזרקו בישראל 2.6 מיליון טונות מזון בשווי של 26.2 מיליארד ₪, המהווים 39% מהמזון המיוצר בישראל -שווה ערך ל־1.3% מהתוצר הלאומי. במקטע הצריכה הביתית לבדו מדובר באובדן של 10 מיליארד ₪, עלות שנתית של 10,785 ₪ למשק בית. כל זאת, בזמן שכ־1.5 מיליון תושבים בישראל (כ-485 אלף משקי בית) חיים בתנאי אי-ביטחון תזונתי ואינם יודעים אם יצליחו לממן מזון ראוי ובריא עד סוף החודש.
מאז פרסום דוח מבקר המדינה בשנת 2015, שהצביע על היעדר מדיניות כוללת בנושא, לקט ישראל הוביל שינוי מהותי במדיניות ובתודעה הציבורית. בעשור האחרון תוקן החוק לעידוד והצלת, שולבו נושאי הצלת מזון וביטחון תזונתי בתוכנית הלאומית לביטחון תזונתי, נכלל הצלת מזון במבחני התמיכה של משרד הרווחה ונקבעו עקרונות למדידה ולפעולה בין-משרדית. פעולות אלו נועדו לעצור את הפסדי מיליארדי ₪ ולהטיב עם הציבור במעמד סוציו-אקונומי בינוני ומטה הנושאים בנטל הכלכלי המשמעותי ביותר.
לקט ישראל מוכיח כבר שנים שהפתרון קיים – אפשר להציל מזון ראוי, להפוך בזבוז למשאב, ולחבר בין שפע לחוסר.
הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון לשנת 2022, מפורסם זו השנה השמינית ע"י לקט ישראל ו- BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ולראשונה בשיתוף משרד הבריאות.
מטרתו של הדו"ח לשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון, ולהוות כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי בטיפול בנושא אובדן והצלת המזון בישראל.
ניכר כי השפעות מלחמת 'חרבות ברזל' מחייבות התייחסות להשלכות על אבדן המזון, אי-הביטחון התזונתי בישראל וכדאיות הצלת המזון לאור ההתרחשויות.
בעיית אי הביטחון התזונתי הינה בעיה הקיימת בשגרה במדינת ישראל אולם, היא צפויה להחמיר עקב מלחמת 'חרבות ברזל' והשפעותיה הכלכליות. השפעות המלחמה הביאו בין היתר לפגיעה משמעותית בענף החקלאות הישראלי תוך הגברת הסיכון לאובדן מזון ועליית מחירי תוצרת חקלאית, לצד חוסר בעבודה ואוכלוסיות שלמות שפונו מבתיהם, כל אלה, מחמירים את בעיית אי הביטחון התזונתי ומכאן הצפי לגידול במספר הנזקקים למזון בכלל ובפרט למספר האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא.
בדו"ח פרק מיוחד המסכם לראשונה את ההשלכות הבריאותיות של אובדן המזון בישראל. העלות הבריאותית העודפת למשק מאי-ביטחון תזונתי בישראל בשנת 2022 עומדת על 5.2 מיליארד ₪, שמהווים כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות. גידול בכמות האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא יביא בתורו לעלייה נוספת בהיקף הוצאות הבריאות בישראל.
מציאות זו של עלייה במספר האנשים שחווים אי ביטחון תזונתי, במקביל לגידול בהיקפי אובדן מזון בשגרה, מחדדת את הצורך בשימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון והעברתו לצריכה על ידי אוכלוסיות מוחלשות להתמודדות גם בתקופות של משברים.
פרסום הדו"ח שנה אחר שנה, מצביע על הכדאיות הגבוהה להצלת מזון מההיבט הכלכלי, החברתי, הסביבתי והבריאותי. היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים.
מהי בעיית אובדן המזון?
אובדן מזון מתייחס למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות התקלקל או בוזבז ולא נאכל.
אובדן מזון מתרחש בכל שלבי שרשרת אספקת המזון, החל משלבי הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, ועד לשלבי הקמעונאות והצריכה.
גם הדו"ח הנוכחי, המתבסס על נתוני 2021, מציג נתונים קשים של היקף אובדן המזון בישראל העומד על 2.6 מיליון טונות. זהו גידול של כמעט 5% באובדן מזון בהשוואה לממצאי הדו"ח הקודם.
שווי המזון האבוד 21.3 מיליארד ₪, וכמחצית מהמזון האבוד הוא בר הצלה וראוי למאכל בשווי של כ-7.5 מיליארד ₪.
אובדן מזון מתייחס למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות התקלקל או בוזבז ולא נאכל.
אובדן מזון מתרחש בכל שלבי שרשרת אספקת המזון, החל משלבי הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, ועד לשלבי הקמעונאות והצריכה.
גם הדו"ח הנוכחי, המתבסס על נתוני 2022, מציג נתונים קשים של היקף אובדן המזון בישראל העומד על 2.6 מיליון טונות.
שווי המזון האבוד 23.1 מיליארד ₪, וכמחצית מהמזון האבוד הוא בר הצלה וראוי למאכל בשווי של כ-8.1 מיליארד ₪.
אובדן מזון מתייחס למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות בוזבז ולא נצרך. אובדן מזון מתרחש בכל שלבי שרשרת אספקת המזון, החל משלבי הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, ועד לשלבי הקמעונאות והצריכה.
גם הדו"ח הנוכחי, המתבסס על נתוני 2024, מציג נתונים קשים של היקף אובדן המזון בישראל העומד על 2.6 מיליון טונות.
שווי המזון האבוד 26.2 מיליארד ₪, וכמחצית מהמזון האבוד הוא בר הצלה וראוי למאכל בשווי של כ-9.9 מיליארד ₪.
מהן המסקנות העיקריות?
הכדאיות בהצלת מזון– דו"חות אובדן והצלת המזון הלאומי בעשור האחרון מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבטים הכלכליים, הבריאותיים, החברתיים והסביבתיים. סקירת המדיניות המשווה ושיטות העבודה המומלצות בעולם לצמצום בזבוז מזון כמו גם הפנמת התועלות הבריאותיות הקשורות בהצלת מזון בריא, מחדדות את הצורך בשימוש בהצלת מזון כאחד מכלי המדיניות הלאומיים.
בספטמבר 2025 פרסמה הממשלה תוכנית לאומית ראשונה מסוגה לצמצום אובדן ובזבוז מזון, הכוללת 16 ערוצי פעולה בחמישה מהלכים: הנגשת מידע, רגולציית פסולת, שינויי התנהגות, הרחבת הצלת מזון ותיאום בין הגופים. התוכנית מציבה יעדי הפחתה משמעותיים עד 2050. עד לאישור התקציבי עבור התוכנית נדרש להמשיך ולהרחיב את הצלת המזון, שנשענת כיום בעיקר על עמותות ועל תרומות, ולפעול לקידום תקצוב ממשלתי, מכרזים ותמריצים שיאפשרו הגדלת היקפי ההצלה.
תוכנית לצמצום אובדן מזון בימי חירום- מלחמת חרבות ברזל המחישה את חשיבות הביטחון התזונתי כחלק מהחוסן הלאומי. כדי למנוע משברים עתידיים, על המדינה לגבש מדיניות רב-שנתית יציבה שתאפשר לחקלאים להתאושש, לשמור על מחירים יציבים ולחזק את הביטחון התזונתי הלאומי. תמיכה עקבית במגזר החקלאי תסייע לא רק בהתמודדות עם משברים עתידיים אלא גם בפיתוח חקלאות בת-קיימא, שתשמש את המשק הישראלי לאורך שנים.
קידום חקיקה בהתהוות וצורך בעיגון רגולטורי למניעת אובדן מזון- צמצום אובדן המזון בישראל מחייב מסגרת חקיקתית ברורה שתעודד הצלת מזון ותמנע השמדתו. התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון ממליצה על בחינה של מספר חקיקות, ביניהן חובת תרומת מזון, תיקון חקיקה להארכת תוקף של חומרי גלם שאינם רגישים, ועיגון חקיקה של הטלת אגרה בגין פסולת מזון.
בנוסף ליוזמות אלו, נדרשת השלמת תהליך החקיקה וקידום רגולציה רחבה יותר שתספק מענה ארוך-טווח לצמצום בזבוז מזון ולהגברת הביטחון התזונתי.
ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוה להצלת מזון מהיבט כלכלי, חברתי, סביבתי ובריאותי. בשקלול הכולל של כל ההיבטים כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 10.7 ₪
היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים.
אנו נמשיך לפעול מול מקבלי ההחלטות בישראל כדי שיאמצו את מסקנותיו והמלצותיו של הדו"ח במטרה לגבש תוכנית לאומית שתביא לשינוי של ממש בדפוסי אובדן והצלת המזון בישראל.
הדו"ח כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל, וחושף את פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הסביבתיות של אובדן המזון בכל שלב.
ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מאפשר להציל מזון בשווי ישיר של 3.6 ₪. בתוספת ההשפעות הסביבתיות כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 4.3 ₪ למשק הלאומי.
אנו מקווים שנתוני הדו"ח, כלי המדיניות הנהוגים במדינות מפותחות, וההמלצות יסייעו בהדגשת הצורך הדחוף בפעולה ובהכרה של המדינה בנושא הצלת מזון, אשר יכולה לספק מענה למיליוני חסרי הביטחון התזונתי בישראל, ועשרות האלפים שהצטרפו אליהם.
אנו נמשיך לפעול מול מקבלי ההחלטות בישראל כדי שיאמצו את מסקנותיו והמלצותיו של הדו"ח במטרה לגבש תוכנית לאומית שתביא לשינוי של ממש בדפוסי אובדן והצלת המזון בישראל
דו"חות קודמים
- דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל 2023
- דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל 2022
- דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל 2021
- דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל 2020
- דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל 2019
- דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל 2018
- דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל 2017
- דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל 2016
- דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל 2015