דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל
במה עוסק הדו"ח?
הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון לשנת 2021, מפורסם זו השנה השביעית ע"י לקט ישראל ו- BDO והדו"ח השלישי בשיתוף המשרד להגנת הסביבה.
מטרתו של הדו"ח לשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון, ולהוות כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי בטיפול בנושא אובדן והצלת המזון בישראל.
בדו"ח פרק חדש ומורחב ובו השוואה בין-לאומית אודות אובדן מזון לנפש ומדיניות להצלתו. מן ההשוואה עולה כי בעיית אובדן המזון אינה ייחודית למשק הישראלי, וכי היקף האובדן בישראל הינו בסדר גודל דומה לזה שבמדינות מפותחות בעולם. אולם, ישראל מדורגת במקום האחרון מבין 18 מדינות שנבחנו מבחינת יישום ומדיניות אובדן והצלת מזון.
הפרק נכתב בשיתוף 'מחקר אטלס' אשר נערך ע"י הקליניקה למדיניות ומשפט מזון של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד (FLPC) ורשת בנקי המזון העולמית (GFN). שילוב הקליניקה למשפט של אוניברסיטת הרווארד.
פרסום הדו"ח שנה אחר שנה, מצביע על הכדאיות הגבוהה להצלת מזון מההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי. היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים.
מהי בעיית אובדן המזון?
אובדן מזון מתייחס למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות התקלקל או בוזבז ולא נאכל.
אובדן מזון מתרחש בכל שלבי שרשרת אספקת המזון, החל משלבי הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, ועד לשלבי הקמעונאות והצריכה.
גם הדו"ח הנוכחי, המתבסס על נתוני 2021, מציג נתונים קשים של היקף אובדן המזון בישראל העומד על 2.6 מיליון טונות. זהו גידול של כמעט 5% באובדן מזון בהשוואה לממצאי הדו"ח הקודם.
שווי המזון האבוד 21.3 מיליארד ₪, וכמחצית מהמזון האבוד הוא בר הצלה וראוי למאכל בשווי של כ-7.5 מיליארד ₪.
מהן המסקנות העיקריות?
הדו"ח כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל, וחושף את פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הסביבתיות של אובדן המזון בכל שלב.
ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מאפשר להציל מזון בשווי ישיר של 3.6 ₪. בתוספת ההשפעות הסביבתיות כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 4.3 ₪ למשק הלאומי.
אנו מקווים שנתוני הדו"ח, כלי המדיניות הנהוגים במדינות מפותחות, וההמלצות יסייעו בהדגשת הצורך הדחוף בפעולה ובהכרה של המדינה בנושא הצלת מזון, אשר יכולה לספק מענה למיליוני חסרי הביטחון התזונתי בישראל, ועשרות האלפים שהצטרפו אליהם.
אנו נמשיך לפעול מול מקבלי ההחלטות בישראל כדי שיאמצו את מסקנותיו והמלצותיו של הדו"ח במטרה לגבש תוכנית לאומית שתביא לשינוי של ממש בדפוסי אובדן והצלת המזון בישראל
