reportLogoHE-for-leket-site
לוגו דוח המזון 2020-01
Ministryof-EnvironmentalProtection_LOGO-for-leket-siteEN

דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל

במה עוסק הדו"ח?

הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון לשנת 2020, מפורסם זו השנה השישית ע"י לקט ישראל. מטרתו של הדו"ח לשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון, ולהוות כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי בטיפול בנושא אובדן והצלת המזון בישראל.

הדו"ח הנוכחי מתייחס בצורה מעמיקה להשפעות משבר הקורונה על אובדן המזון והצלת המזון בישראל. בנוסף, העצים המשבר באופן משמעותי את בעיית אי הביטחון התזונתי בישראל, והדגיש את החשיבות של הצלת מזון ככלי מדיניות מרכזי.

הדו"ח, המבוסס על מודל של BDO, כולל מודל מפורט לאומדן ההשפעות הסביבתיות של אובדן מזון. סך העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל עומדת על כ-3.42 מיליארד ₪. משבר האקלים והמחויבות של ממשלת ישראל להפחתת פליטות גזי החממה מדגישים את הצורך בהקטנת אובדן מזון והצלת מזון ככלי מדיניות גם להקטנת פליטות גזי החממה.

הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון לשנת 2019, מפורסם זו השנה החמישית ע"י לקט ישראל ולראשונה בשיתוף המשרד להגנה הסביבה. מטרתו של הדו"ח לשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון, ולהוות כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי בטיפול בנושא אובדן והצלת המזון בישראל.

הדו"ח, המבוסס על מודל של BDO, כולל לראשונה מודל מפורט לאומדן ההשפעות הסביבתיות של אובדן מזון. סך העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל עומדת על כ-3.2 מיליארד ₪.

מהי בעיית אובדן המזון?

אובדן מזון מתייחס למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות התקלקל או בוזבז ולא נאכל. אובדן מזון מתרחש בכל שלבי שרשרת אספקת המזון, החל משלבי הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, ועד לשלבי הקמעונאות והצריכה.

הדו"ח מתבסס על נתוני 2020, כאשר בשנה זו נוספו 150 אלף איש למעגל אי-הביטחון התזונתי. השפעת המשבר הינה כפולה: מצד אחד ישנו גידול בהיקף אי-הביטחון התזונתי עקב פגיעה בכושר ההשתכרות ויציאת עובדים ממעגל התעסוקה, ומצד שני פגיעה במערכות המסורתיות להבטחת ביטחון תזונתי עקב מגבלות הקורונה.

על פי אומדני הדו"ח, סך היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2020 עומד על 2.5 מיליון טונות, בשווי של כ- 19.1 מיליארד ₪. סך האובדן מהווה כ- 35% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, אובדן של מזון בר-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של כ- 1.1 מיליון טונות ובשווי של כ- 6.4 מיליארד ₪.

אובדן מזון מתייחס למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות התקלקל או בוזבז ולא נאכל. אובדן מזון מתרחש בכל שלבי שרשרת אספקת המזון, החל משלבי הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, ועד לשלבי הקמעונאות והצריכה.

הדו"ח מתבסס על נתוני 2019, טרם משבר הקורונה. עם זאת, הנתונים הכלכליים מראים כי ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה כוללות בין היתר עליה בשיעורי האבטלה וירידה בהכנסה הפנויה של משקי הבית, וכפועל יוצא הביאו להחמרת בעיית אי-הבטחון התזונתי בישראל.

על פי אומדני הדו"ח, סך היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2019 עומד על 2.5 מיליון טון, בשווי של כ- 20.3 מיליארד ₪. סך האובדן מהווה כ- 35% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, אובדן של מזון בר-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של כ- 1.2 מיליון טון ובשווי של כ- 7.1 מיליארד ₪.

מהן המסקנות העיקריות?

הדו"ח כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל. הדו"ח חושף את פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הסביבתיות של אובדן המזון בכל שלב.

ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מאפשר להציל מזון בשווי ישיר של 3.6 ₪. בתוספת ההשפעות הסביבתיות כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 4.2 ₪ למשק הלאומי.

אנו מקווים שנתוני הדו"ח יסייעו בהדגשת הצורך הדחוף בפעולה ובהכרה של המדינה בנושא הצלת מזון, אשר יכולה לספק מענה למיליוני חסרי הביטחון התזונתי בישראל, ועשרות האלפים שהצטרפו אליהם.

הדו"ח כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל. הדו"ח חושף את פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הסביבתיות של אובדן המזון בכל שלב.

ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מאפשר להציל מזון בשווי ישיר של 3.6 ₪. בתוספת ההשפעות הסביבתיות כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 4.2 ₪ למשק הלאומי.

אנו מקווים כי שיתוף פעולה זה יהיה צעד נוסף ברתימת הממשלה כולה לקידום הנושא ולגיבוש פתרון כלכלי, חברתי וסביבתי לאובדן המזון בישראל.