Menu

פרשת נח

לפי בראשית א:כט, כוונתו המקורית של ה' הייתה שבני האדם יקיימו אורח חיים צמחוני. אך לאחר המבול, מורחבת הדיאטה האנושית ומתחילה לכלול מאכלי בשר (בראשית ט:ג). מבחינה יהודית, האם עדיף להיות צמחוני או לאכול בשר? בדבר התורה של השבוע, מגלה דן ברא"ז כמה רעיונות מפתיעים בדבריו המפורסמים של הרב קוק (1865-1935) על הצמחונות.

פרשת נח

לקט ופרשת נח:

בפרשייתנו השבוע, האדמה עומדת בפני חורבן מוחלט, אך ישנו ניצול אחד המבטיח את המשכיות החיים על פני האדמה. מצבנו היום אכן פחות נואש, אך גם אנו ניצבים בפני ההשמדה ההדרגתית של עולם הטבע.

ארגון "לקט ישראל" נחוש לעשות את חלקו בשינוי כיוון זה, ולהגן על השריד הנחוץ עבור הצלת החיים עלי אדמות.

דן ברא"ז כותב דוקטורט במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ישראל, והנו עמית בתכנית לזכויות אדם ויהדות במכון הישראלי לדמוקרטיה.

 חזון הצמחונות של הרב קוק/דן ברא"ז

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:  לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה.                                 (בראשית א, כט)
כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:  כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל.             (בראשית ט, ג)
בעוד אדם הראשון נצטווה על הטבעונות, לנוח הותר לאכול בשר. לשינוי זה, שהוא כנראה השינוי הרדיקלי ביותר בתחום התזונה בתורה, אין הסבר נלווה, ולפרשן נותר למלא את החסר על פי הבנתו.
*
בעקבות הצהרה שנשמעה סביב הקונגרס הציוני בבאזל  ב-1897, לפיה  "לציונות אין דבר עם הדת", ניצתה אש בליבו של הרב קוק, אז רבה של קהילת בויסק בליטא. בתגובה, פרסם במהלך השנים 1903-1904  מאמר ארוך בהמשכים בשם "אפיקים בנגב", בו קרא לתנועה הציונית לא להתנתק מהדת. במחשבתם של מנהיגי הציונות החילונית, סימלה הדת את העבר החשוך, בניגוד לציונות הנאורה אשר פניה היו אל העתיד. מנגד, השתדל הרב קוק במאמרו לשכנע את קוראיו כי פני הדת מוכוונים אל העתיד, וכי ההלכות הפרטניות של היהדות אינם אלא אמצעי הכרחי להביא את האומה לרמה מוסרית גבוהה ביותר. את טענתו זו גיבה הרב קוק בדוגמה: יחס התורה לבעלי החיים.

הרב קוק פיתח במאמר פירוש של ר"י אלבו (ספר העיקרים ג/טו), לפיו היחס בין פרשיות בראשית ונוח הינו  יחס של הלכה אידיאלית אל מול הלכה המתחשבת במציאות שאיננה אידיאלית. בעקבות רצח הבל, "ראתה החכמה האלהית שהאדם נפל ממצבו המוסרי, ועד שיעלה במעלה זו… אין אותה המעלה המוסרית של הכרת משפטם של בע"ח ראויה לו כלל". התקדמות מוסרית, במיוחד ברמה הציבורית, צריכה לבוא בהדרגה. קודם שהאדם לומד להתייחס כראוי לבעלי החיים, עליו ללמוד להתייחס כראוי לבני מינו. לכן, באופן זמני, הותרה אכילת הבשר לנח וצאצאיו. אך התורה לא נועדה להשאיר אותנו במצבנו הירוד. תפקידה של התורה לקדם את הרמה המוסרית של החברה שלב אחר שלב. ההגבלות הרבות שהטילה התורה על השימוש בבעלי החיים נועדו להשריש באדם את ההכרה בערכם המוסרי, עד שיבוא היום בו יהיו מוכנים לעלות מדרגה ולשוב לאידיאל הטבעוני שהוצג לאדם הראשון.

קל לפספס עד כמה דברים אלו, שמגמתם הכללית שמרנית, מושתתים על הנחות שונות ממה שרבים ברחוב היהודי מחשיבים כ"עמדת היהדות". אציין שלוש הנחות כאלו:
ראשית, בנוגע לבעלי החיים, מוכרת עמדת הרמב"ם "שכל הנמצאים שתחת גלגל הירח נמצאו בשביל האדם לבדו. וכל מיני החיות, יש מהם למאכלו, כצאן ובקר וזולתם. ויש מהם לתועלתו בזולת המאכלים, כמו החמור, לשאת עליו מה שלא יוכל להוליך בידו; והסוסים, להגיע בהם מהלך דרך רחוקה בימים מועטים…" (הקדמה למשנה). לעומתו, הרב קוק מניח שלחיי בעלי החיים ערך עצמאי. לדעתו של הרב קוק, אפילו לקיחת צמר וחלב שלא לצורך בעל החיים עצמו "ראוי מצד ההכרה השכלית להכיר הדבר בתור גזל"!
שנית, הרמב"ם קבע כעיקר אמונה שהתורה לעולם לא תשתנה (הקדמה לפרק חלק), "לא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו" (מתוך הפיוט "יגדל"). אך הרב קוק טוען שהחברה האנושית מצויה בתהליך הדרגתי של התקדמות ואתה גם התורה מתקדמת. כשם שהתורה השתנתה בעבר ביחס לאכילת בשר, כך יש לצפות שתמשיך ותשתנה בהתאם להתקדמות המוסרית של החברה.
שלישית, תפיסה נפוצה בעולם היהודי מזלזלת ברגשות מוסריים. לפי תפיסה זו, מצוות השם מוטלות עלינו כגזירות והמשליך עליהן מרגשות לבו "משתקים אותו" (ברכות לג ע"ב). הדמות לחיקוי היא דמות אברהם בעקידה, כאשר הוא מתגבר על אהבתו לבנו בשל הצווי האלוהי; בעוד הדמות לגינוי הוא שאול, אשר חטא בחמלתו על עמלק.  מעניין שכבסיס לדבריו על בעלי החיים, אומר הרב קוק ש"אי אפשר להכחיש את המוחש בכל לב רגש". לדעתו של הרב קוק, בניגוד לעמדה הנפוצה, הרגש המוסרי משמש מדריך מהימן לרצונו האמתי של הבורא.

בדברים הללו, היוצאים מפי רב כה חשוב לציונות הדתית הישראלית, יש בכדי לאתגר תפיסות נפוצות על עיקרי אמונתה של האורתודוקסיה הדתית. מתברר שמהפכת הבשר שבפרשת נוח עשויה להוות מצע לדיון בשאלות יסוד במחשבת ישראל.

* הרב אברהם יצחק הכהן קוק, 'אפיקים בנגב', הפלס (תרס"ג-תרס"ד). מובאות מתוך מאמר זה ומקצת ממאמר נוסף בשם "טללי אורות" פורסמו מאוחר יותר על ידי הרב דוד הכהן (הנזיר) כקובץ עצמאי תחת הכותרת: חזון הצמחונות והשלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים

הרשמו לרשימת התפוצה שלנו

הצטרפו לעשרות אלפי אנשים שכבר מקבלים מאיתנו עדכונים שוטפים על פעילויות הארגון וכיצד ניתן לסייע.

עקבו אחרינו

סדנאות תזונה בריאה

זה בריא גם לכיס שלנו

לפרטים והרשמה לסדנאות התזונה של לקט ישראל

הרשמו כאן

שילחו ברכה
והצילו ארוחה

שילחו כרטיסי ברכה מקוונים למשפחה וחברים וסייעו לנו להציל מזון

ריכשו כרטיסי ברכה מקוונים

בשבילכם אלה אגורות

בשבילם אלה ארוחות

עגלו אגורות בכל רכישה בכרטיס האשראי למען הצלת ארוחות

עגלו לטובת לקט
לקט ישראל

לקט ישראל

דילוג לתוכן