במה עוסק הדו"ח?
הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון לשנת 2023-2024, מפורסם זו השנה התשיעית ע"י לקט ישראל ו- BDO נכתב בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.
מטרתו של הדו"ח לשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון, ולהוות כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי בטיפול בנושא אובדן והצלת המזון בישראל.
ניכר כי השפעות מלחמת 'חרבות ברזל' מחייבות התייחסות להשלכות על אבדן המזון, אי-הביטחון התזונתי בישראל וכדאיות הצלת המזון לאור ההתרחשויות.
בעיית אי הביטחון התזונתי הינה בעיה הקיימת בשגרה במדינת ישראל, אולם, הדו"ח השנתי חושף תמונה מטרידה של בזבוז המזון בישראל. במהלך שנת 2023, אבדו 2.6 מיליון טונות מזון, בשווי של 24.3 מיליארד ₪. מדובר בעלייה אפקטיבית של 3% לעומת השנה הקודמת, כאשר אובדן המזון מהווה כיום 1.3% מהתוצר הלאומי ומגיע ל-38% מכלל המזון המיוצר בישראל.
המלחמה הוסיפה נזק כלכלי של 1.6 מיליארד ₪ ב-9 חודשי המלחמה הראשונים -עד סוף יוני 2024, מתוכם כמיליארד ₪ בשל אובדן מזון ישיר, 200 מיליון ₪ מנזקים סביבתיים, ו-370 מיליון ₪ מעלויות בריאותיות בשל הגידול באי-הבטחון התזונתי.
הפגיעה בחקלאות הישראלית הייתה משמעותית במיוחד, כאשר 32% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי העימות בדרום ובצפון. הירידה החדה במספר העובדים הזרים, שהגיעה עד ל- 59% בחודשים הראשונים למלחמה, גרמה לאובדן של 228 אלף טון תוצרת חקלאית. מדובר במזון שיכול היה להזין מאות אלפי משפחות בתקופה קריטית זו.
הגידול בהיקפי אובדן המזון בשגרה, יחד עם העלייה במספר האנשים שחווים אי ביטחון תזונתי והצטרפותן של משפחות רבות למעגל העוני, והעברתו לצריכה על ידי אוכלוסיות מוחלשות להתמודדות גם בתקופות של משברים, מחדדת את הצורך בשימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון.
פרסום הדו"ח שנה אחר שנה, מצביע על הכדאיות הגבוהה להצלת מזון מההיבט הכלכלי, החברתי, הסביבתי והבריאותי. היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים.
מהי בעיית אובדן המזון?
אובדן מזון מתייחס למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות בוזבז ולא נצרך.
אובדן מזון מתרחש בכל שלבי שרשרת אספקת המזון, החל משלבי הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, ועד לשלבי הקמעונאות והצריכה.
גם הדו"ח הנוכחי, המתבסס על נתוני 2023 ומחצית 2024, מציג נתונים קשים של היקף אובדן המזון בישראל העומד על 2.6 מיליון טונות.
שווי המזון האבוד 24.3 מיליארד ₪, וכמחצית מהמזון האבוד הוא בר הצלה וראוי למאכל בשווי של כ-8.6 מיליארד ₪.
מהן המסקנות העיקריות?
הדו"ח כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל, ואת פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, את העלויות הסביבתיות של אובדן המזון בכל שלב, ואת ההשלכות הבריאותיות, והוצאות הבריאות העודפות כתוצאה מאי ביטחון תזונתי ופוטנציאל הפחתן מפעילות הצלת מזון.
ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי, הסביבתי והבריאותי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מאפשר להציל מזון בשווי ישיר של 3.6 ₪. בתוספת ההשפעות הסביבתיות כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 4.2 ₪ למשק הלאומי. בשקלול תועלת בריאותית, כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 10.3 ₪ למשק הלאומי.
המשבר הנוכחי, הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל עד היום, מדגיש את חשיבות הביטחון התזונתי לכלל אזרחי המדינה ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט. היום יותר מתמיד, אין לנו את האפשרות לאבד מזון טוב, איכותי, מזין ובריא.
לאור הממצאים, הדו"ח מציע שני צעדים מדיניות מרכזיים: הראשון, קביעת יעד לאומי לצמצום אובדן המזון והשני, הקמת צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון. התוכנית המוצעת תכלול מנגנונים להצלת מזון לסיוע למשפחות הנזקקות, תוך ליווי והכוונה תזונתית מקצועית.
אנו מקווים שנתוני הדו"ח, כלי המדיניות הנהוגים במדינות מפותחות, וההמלצות יסייעו בהדגשת הצורך הדחוף בפעולה ובהכרה של המדינה בנושא הצלת מזון, אשר יכול לספק מענה למיליון וחצי חסרי הביטחון התזונתי בישראל, ועשרות האלפים שהצטרפו אליהם.
אנו נמשיך לפעול מול מקבלי ההחלטות בישראל כדי שיאמצו את מסקנותיו והמלצותיו של הדו"ח במטרה לגבש תוכנית לאומית שתביא לשינוי של ממש בדפוסי אובדן והצלת המזון בישראל.