איריס בת ה- 49, אם חד הורית ל-9 ילדים, מקבלת סיוע מלקט ישראל למעלה מעשור, באמצעות עמותת בית-נריה בנהריה. איריס התחתנה בגיל 24 כשכבר הייתה בהריון. “בגיל 25 כבר הייתי בהריון שני ועד מהרה הגיע גם השלישי, אז חיי התהפכו מהקצה לקצה”.
מערכת היחסים בין בני הזוג התדרדרה לכדי אלימות, עלבונות וניבולי פה בלתי פוסקים. כל ניסיון לשלום בית הביא עימו הריון נוסף, ואחרי 9 ילדים הרגישה שאלה לא החיים שהיא רוצה לחיות. וכך, יחד עם תשעת ילדיה, בחרה איריס בחופש, ועד היום היא מגדלת אותם לבדה, מבלי לקבל תמיכה כלכלית מהגרוש וחיה את חייה כרצונה, על אף הקשיים הרבים שהגירושים הביאו עימם. “ידעתי בתוך תוכי שההחלטה הנכונה היא לעזוב, היא משתפת. אבל לא ידעתי עד כמה יהיה קשה להיות לבד. היו ימים שהייתי רוצה לשכב במיטה כל היום, אבל הילדים שלי היו בוחרים לי בגדים ואומרים לי להתלבש, הם עזרו לי בתקופה שלא יכולתי לתפקד”
את רוני קנפו מעמותת בית נריה הכירה לפני שנים רבות. היא משתפת במערכת היחסים ארוכת השנים עם העמותה ועם רוני בפרט, מהם היא מקבלת יחס ביתי, חם ואוהב, והם מסייעים לה בחייה האישיים ואף ארגנו לה את חגיגות הברית של אחד מילדיה וגם חגיגות בר מצווה. את לקט ישראל הכירה באמצעות בית נריה “רוני שאל אם אני מוכנה לקבל אוכל חם ופירות וירקות מלקט ישראל, כמובן שהסכמתי לקבל כל עזרה שאפשר” איריס מקבלת אחת לשבוע ארגז ירקות ופירות וארוחות מבושלות שהוצלו על ידי לקט ישראל. “אני מקבלת כל כך הרבה דברים טובים. תפו”א, כרוב, עגבניות, בטטה, אני יכולה להכין חמין וזה מחזיק כמה ימים. סלט כרוב וסלט פירות שהילדים אוהבים. היום הכל מאוד יקר, המחירים בשמיים, אתם יודעים כמה כיף לקבל אבוקדו? כל מה שאני מקבלת אני לא צריכה לקנות, עכשיו יש לי גם קצת כסף לבגדים. יש ימים שאין לי אפשרות לבשל ואז אני נעזרת בארוחות המבושלות וזה תענוג. הילדים ממש נהנים מהאוכל הזה, אוכל טוב וטעים”. גם היום, איריס אישה צנועה וחיה בתקציב מוגבל, מפרנסת לבדה את כל ילדיה אבל מודה בכל יום על מה שיש.
במפגש בביתה של איריס שמחנו לפגוש אישה חזקה ומעוררת השראה, שקמה כל בוקר עם חיוך ומודה על מה שיש לה ועל הכוחות שהצליחה לגייס כדי לקום על הרגליים. בשנתיים וחצי האחרונות היא עובדת במעון שורשים ולאחרונה סיימה לימודיה וקבלה הסמכה רשמית כסייעת בגן ילדים.
בכל יום אחרי העבודה היא נוסעת לבקר את אימה בת ה- 80 ואז חוזרת הביתה ומטפלת בילדיה. “אני פורחת ושמחה להיות איפה שאני היום. החיים לא פשוטים ולא קל לי מכל הבחינות, אבל בנאדם שרוצה, עם קצת רצון וכוח יצליח לקום ולהשיג את מה שהוא רוצה. אני לא רוצה שירחמו עליי. לא רוצה שיסתכלו ויגידו איזה מסכנה מה היא עברה. אני רוצה שיסתכלו ויגידו כל הכבוד, את לביאה, כמו שהילדים שלי אומרים לי ובזכות זה יש לי את הכוח להמשיך לחיות”
