מאת: גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל
במהלך חודש נובמבר 2021, התכנסו מנהיגי העולם בגלזגו שבסקוטלנד לועידת האקלים של האו"ם, שהוגדרה בפי רבים כועידת חירום אחרונה למניעת אסונות האקלים, שהפכו מסיפור תוכחה למציאות מדאיגה וקרובה מתמיד.
כלפי ישראל מופנית בשנים האחרונות ביקורת חריפה, על כך שלעומת מדינות מפותחות בסדר הגודל שלה, היא אינה עושה מספיק כדי לצמצם את מפגעי הסביבה האחראיים לשינוי האקלים. כך למשל, היא מדורגת במקום ה-10 והגבוה מבין מדינות ה-OECD בכמות פליטת גזי חממה, הרבה מעל מדינות שגדולות ממנה באוכלוסייה ובשטח.
ביום הראשון לועידה בגלזגו, קרא ראש הממשלה בנט לתעשיות הטכנולוגיה והחדשנות בישראל לקחת תפקיד מוביל במאבק. "אם אנו רוצים שינוי, עלינו לרתום למטרה זו את המשאב הגדול ביותר שלנו – ההון האנושי", אמר.
כפי שנדון בדו"ח השנתי ה-5 לאובדן מזון והצלת מזון של לקט ישראל, שפורסם בשיתוף המשרד להגנת הסביבה נכתב ונערך על ידי חברת BDO, פסולת מזון מייצרת 6% מפליטת גזי החממה בישראל – כמות שוות ערך לזו שנפלטת בכל שנה מ-1.6 מיליון רכבים, שהם מחצית מהרכבים בארץ. צמצום אובדן המזון, בשל כך, עשוי להיות חלק אינטגרלי מהמאמץ הלאומי להפחתת פליטת גזי חממה. ומה קורה בפועל?
כמעט 50% מפסולת המזון, 1.2 מיליון טונות בשנה, ניתנים להצלה. אך למרות שבשנת 2021 יציל לקט ישראל 25,000 טונות של מזון, הכמות תהיה רחוקה מהיעד של מעל מיליון טונות, וזאת בשל חוסר במשאבים ותמיכה מצד הממשלה בישראל. הצלת מזון, אחת הדרכים המהירות והפשוטות להפחית את פליטת גזי החממה הכוללת ב-3%, פשוט לא נלקחת בחשבון ולא מיושמת.
הצלת כל המזון הניתן להצלה בישראל איננו יעד שלקט ישראל יכול להשיג לבד. על הממשלה להשקיע ביישום תוכניות מדיניות שיעודדו הפחתת פסולת והצלת מזון, וכן ביוזמות ופעילויות שיעזרו לציבור להפנים את היתרונות הטמונים בפעולות אלה.
עם תמיכה ממשלתית ראויה, הישגיה של לקט ישראל יכולים להיות משוכפלים ברמה גלובלית, במדינות שמעוניינות להקטין את טביעת הרגל הפחמנית שלהן (כלומר, סך פליטות גזי החממה). שיתוף פעולה עם ישראל תוך אימוץ המודל של לקט ישראל, יקדם מדיניות רווחה עולמית שהיא גם ידידותית מאוד לסביבה.
אם ראש הממשלה בנט נסמך על חדשנות ישראלית לפתרון בעיית האקלים, אני קורא לו לתמוך בפרויקט הצלת המזון החדשני והגדול בישראל ולהשקיע בלקט ישראל לטובת האזרחים בארץ ומחוץ לה.
